דוגמאות לנושאי הרצאות


ניווט בשעת סערה: התמודדות עם משברים ושינויים


רובנו פועלים ביום-יום מתוך הרגלים ושגרה, שמעניקים לנו תחושת שליטה וודאות. במצבים של שינויים בלתי צפויים, אנו חשים חוסר שליטה, בלבול וחוסר ודאות שמגבירים את הלחץ והחרדה. להתמודדותו של איש החינוך עם מצבי שינוי ישנה השפעה קריטית על רווחתו הנפשית ותפקודו, ובהתאם לכך על תפקודם של התלמידים מולם הוא פועל.

מקונפליקט לדיאלוג: יצירת תקשורת מקדמת


ברוב הקונפליקטים יש שני צדדים. אנו רגילים לחשוב במונחים של אני מול האחר, "הצד שלי" מול "הצד שלך", "אני צודק" ואתה טועה". שורשיו העמוקים של הלך הרוח שלי שזורים בזהותי העצמית ולכן אם מישהו תוקף אותי הוא פוגע בדימוי העצמי שלי. תכופות, הבעיה אינה מעלותיו של הצד שאליו אנו משתייכים, אלא אורח החשיבה שלנו. הבעיה האמיתית נעוצה בתבניות החשיבה שלנו (קובי 2012).

שפת השינוי: כלי להגברת מוטיבציה לשינוי


שינויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. כשאנו נתקלים בשינוי, באופן בלתי מודע אנו שואלים את עצמנו "האם יש לי את המשאבים הנדרשים על מנת להתמודד עם השינוי?". במידה והתשובה היא "כן", תגובתנו לשינוי תהיה חיובית, במידה והתשובה היא "לא" נחווה לחץ וננסה להתנגד לשינוי. מילר ורולניק (2009) טוענים שכאשר אנו עומדים לקראת שינוי מתעוררת בנו תחושת אמביוולנטיות- אנו רוצים להשתנות ובה בעת לא רוצים להשתנות. אמביוולנטיות זו עשויה להוות סוגיית מפתח שיש לפתור כדי שהשינוי יוכל להתחולל.

מקסימום תצליח: התמודדות עם הפחד מכישלון


בספרו "אושר אפשרי", אומר ד"ר טל בן שחר (2009) "איש אינו אוהב להיכשל, אבל יש הבדל בין רתיעה נורמלית מכישלון ובין פחד עז מכישלון. רתיעה מכישלון מדרבנת אותנו לנקוט את אמצעי הזהירות הנחוצים ולהשקיע מאמץ רק יותר כדי להצליח. לעומת זאת, פחד עז מכישלון מגביל אותנו, גורם לנו להתנגד בכל כוחנו לכישלון ומונע מאיתנו לקחת את הסיכונים הנחוצים לצמיחה. הפחד הזה לא רק מסכן את הישגינו, אלא גם מאיים על רווחתנו הנפשית".